​

1. גְּמִישׁוּת פְּסִיכוֹלוֹגִית (Psychological Flexibility): מושג הליבה ומטרת העל של הטיפול. זוהי היכולת להיות נוכח ברגע הנוכחי במלואו, תוך פתיחות לחוויות פנימיות (מחשבות ורגשות) ופעולה עקבית המקדמת ערכים אישיים נבחרים.

2. נֻקְשׁוּת פְּסִיכוֹלוֹגִית (Psychological Rigidity): המצב הפתולוגי המנוגד לגמישות, העומד בבסיסם של קשיים נפשיים רבים. היא מתאפיינת בדפוסי תגובה אוטומטיים ובלתי יעילים, כגון הימנעות חווייתית וניתוק מההווה.

3. הִמָּנְעוּת מֵחֲוָיָה (Experiential Avoidance): המנוע המרכזי של הסבל הנפשי. זהו הניסיון הפעיל לשלוט, לשנות או לברוח ממחשבות, רגשות וזיכרונות כואבים, דבר שמוביל בטווח הארוך לצמצום איכות החיים.

4. הַדְבָּקָה קוֹגְנִיטִיבִית (Cognitive Fusion): מצב שבו האדם "נצמד" למחשבותיו ורואה בהן אמת מוחלטת או עובדות שיש לציית להן, תוך איבוד המרחק הפסיכולוגי מהן.

5. קַבָּלָה (Acceptance): נכונות פעילה ומודעת לאפשר לחוויות פנימיות (כולל כאב ואי-נוחות) להיות נוכחות כפי שהן, מבלי להיאבק בהן או לנסות לשנותן, כחלופה להימנעות.

6. הַפְרָדָה קוֹגְנִיטִיבִית (Cognitive Defusion): מיומנות של יצירת מרחק מהמחשבות ותפיסתן כאירועים מנטליים חולפים (מילים ותמונות) בלבד, במקום לראות בהן איומים או פקודות.

7. הֶקְסַפְלֶקְס / מְשֻׁשֵּׁה הַגְּמִישׁוּת (Hexaflex): המודל הקליני המרכז את ששת תהליכי הליבה (קבלה, הפרדה, הווה, עצמי כהקשר, ערכים ופעולה) אשר אינטגרציה ביניהם מייצרת גמישות פסיכולוגית.

8. מַגָּע עִם הָרֶגַע הַנּוֹכְחִי (Contact with the Present Moment): היכולת להפנות קשב גמיש ולא שיפוטי ל"כאן ועכשיו", מתוך מטרה להגיב למציאות בצורה יעילה ומותאמת להקשר.

9. הָעַצְמִי כְּתֹכֶן / הָעַצְמִי הַמֻּמְשָׂג (Self as Content / Conceptualized Self): הזדהות נוקשה עם סיפורים ונרטיבים שאנו מספרים לעצמנו על זהותנו (למשל "אני אדם חרד"), המגבילים את חופש הפעולה שלנו.

10. הָעַצְמִי כְּהֶקְשֵׁר / הָעַצְמִי הַצּוֹפֶה (Self as Context / Observer Self): תפיסת העצמי כמרחב יציב ומתבונן המכיל את כל החוויות המשתנות, מבלי להיות מוגדר על ידן או להיפגע מהן.

11. עֲרָכִים (Values): כיווני חיים נבחרים המגדירים מה משמעותי עבור האדם. הם משמשים כ"מצפן" המכוון את ההתנהגות לאורך זמן, בניגוד למטרות שיש להן נקודת סיום.

12. פְּעֻלָּה מְחֻיֶּבֶת (Committed Action): נקיטת צעדים מעשיים ועקביים המקדמים את הערכים הנבחרים, גם כאשר הדבר כרוך במפגש עם מחשבות ורגשות מאתגרים.

13. יְשִׂימוּת (Workability): קריטריון האמת המרכזי לבחינת מחשבה או פעולה: האם היא "עובדת" ומקדמת את האדם לעבר חיים בעלי ערך ומשמעות.

     

14. יֵאוּשׁ יְצִירָתִי (Creative Hopelessness): שלב טיפולי בו המטופל מכיר בכישלון אסטרטגיות השליטה ברגשותיו, דבר המאפשר פתח "יצירתי" לאימוץ אלטרנטיבה של קבלה.

     

15. נוֹרְמָלִיּוּת הַרְסָנִית (Destructive Normality): הנחת יסוד הקובעת כי סבל נפשי אינו מחלה, אלא תוצר טבעי של האופן בו המיינד והשפה האנושית פועלים.

16. קַשִּׁיבוּת (Mindfulness): הפניית קשב מכוונת, סקרנית ובלתי שיפוטית לחוויות העכשוויות, המשמשת ככלי מרכזי לפיתוח קבלה ונוכחות.

17. תֶּרַפְיַת קַבָּלָה וּמְחֻיָּבוּת (Acceptance and Commitment Therapy): גישה טיפולית מבוססת ראיות המשלבת אסטרטגיות של קבלה ומיינדפולנס עם מחויבות לשינוי התנהגות מבוסס ערכים.

18. הַגַּל הַשְּׁלִישִׁי (Third Wave CBT): דור חדש של טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים המתמקדים בשינוי היחס למחשבות ובהקשר שלהן, ולא רק בשינוי התוכן שלהן.

19. תֵּאוֹרְיַת מִסְגּוּר הַזִּיקוֹת (Relational Frame Theory - RFT): התשתית המדעית-מחקרית של ACT, המסבירה כיצד השפה והקוגניציה האנושית פועלות ומדוע הן מהוות מקור לסבל.

     

20. קוֹנְטֶקְסְטוּאַלִיזְם פוּנְקְצְיוֹנָלִי (Functional Contextualism): הפילוסופיה שבבסיס הגישה, הגורסת כי כל התנהגות או אירוע פסיכולוגי חייבים להיבחן בתוך ההקשר הספציפי שבו הם מתרחשים ועל פי מידת יעילותם.