חרדת בחינות הינה תגובה ספציפית למצבי הערכה המאופיינת בתחושה סובייקטיבית של חשש ואי נוחות מפני ההשלכות השליליות האפשריות בעקבות כישלון במצבי הערכה, ומלווה בסימפטומים פיזיולוגיים כגון דפיקות לב מואצות, הזעה, סחרחורות, כאבי בטן ועוד (Weiner & Carton, 2012).

חרדת בחינות מהווה מכלול של תגובות למצבי  הערכה בהם התלמיד תופס את הסביבה כדורשת יותר מאמץ והתארגנות בהשוואה למצב למידה רגיל (Sommer & Arendasy, 2014). 

על פי מחקרים, חרדת בחינות שכיחה בקרב סטודנטים ותלמידי בית ספר, אשר עתידם בחלקו נקבע באמצעות ביצועיהם במבחנים השונים, תלמידים אלה אינם מצליחים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, בשל הלחץ שחווים בעת בחינות, הפוגע בריכוז ובתשומת הלב לפרטים החשובים במבחן ( Whitaker, Lowe & Lee, 2007; Rezazadeh & Tavakoli, 2009).

בנוסף, חרדת בחינות מובילה להישגים נמוכים וכן עלולה לפגוע במוטיבציה ובהערכה העצמית של הפרט ואף מגדילה את הסיכוי לנשירה מבית הספר.

מחקרים רבים חקרו אחר הגורמים התורמים להתפתחותה של חרדת בחינות, ונמצאו כי גורמים חברתיים ופסיכולוגיים הינם בעלי השפעה על ביטוי של חרדת בחינות. 

תלמידים בעלי לקויות למידה סובלים מרמה גבוה יותר של חרדת בחינות בהשוואה לתלמידים ללא לקויות למידה, וכן מדווחים על קשיים נוספים ותחושות כגון תסכול, חוסר אונים ואי וודאות במצבי הערכה (Whitaker, Lowe & Lee, 2007).

בנוסף לכך, חרדת בחינות נמצאה בקורלציה גם עם הפרעת קשב וריכוז (Dan & Raz, 2015), אשר משפיעה על תחומי חיים רבים של הפרט, הקשורים בין היתר להישגים לימודיים רווחה נפשית נמוכה יותר.

​

​

.